אתמול פגשתי חציל

זה היה אתמול בערב בגבעתיים
זה התחיל בשיחה בנושא של כוס מים,
פונים אלי הרבה, אני כבר רגיל
אך מעולם לא, באמת מעולם לא… לא ניגש אלי חציל.

ראיתי את פרעה, את אשת חייל ואיזה אסיר נמלט
היו שם חייל וארנבת, ועוד דמויות לא מעט,
באמת לא היה חשוב לי מי היה מסביב
עד שלפתע עיני פגשו את החציל שצמח ברמת אביב.

כבר ראיתי חצילים בחיי… אמנם איתם לא דיברתי
אך דבר כזה שיקרה לי… מעולם לא שיערתי,
באמת לא ציפיתי, לא תכננתי, וזה קורה לי מעט בחיי
מהחיוך הממיס לבבות לא יכלתי להסיר את עיניי.

הדקות חולפות והזמן לו עובר
אני רוצה להשאר… לא רוצה שיגמר,
חצות… הגיע הזמן להיפרד וללכת
יורד למטה, הרחוב ריק… מרגיש יותר מדי שקט.

הגעתי הביתה… נכנסתי לדירה הריקה
צחצחתי שיניים ונכנסתי למיטה לשינה עמוקה,
בוקר… פוקח עיניים, מעבר לחלון ציפור משמיעה איזה צליל
האם זה היה חלום? לא. באמת אתמול פגשתי חציל.